עץ הוא אחד החומרים הפופולריים ביותר בבנייה כיום, שכן ניתן לבנות ממנו מגוון רחב של מבנים כמו רהיטים, קירות, גגות ועוד.
זה זול יחסית, אסתטי ומתחדש.
זה יכול לשמש ביעילות גם לשימושים פנימיים וחיצוניים.
עם זאת, לעץ יש חיסרון מרכזי אחד: הוא יכול להתעקם ולהתפתל לאורך זמן עקב שינויים ברמות הלחות.
כאשר רמות הלחות בבית או בבניין משתנות במהירות, יכולה להתרחש תופעה טבעית הנקראת תנועת עץ.
זה יכול להתרחש עקב שינויים ברמות הלחות הפנימיות והחיצוניות כאחד.
כאשר הלחות עולה, תכולת הלחות של העץ עולה וגורמת לו להתנפח.
כאשר הלחות יורדת, העץ מתייבש וגורם לו להתכווץ.
עם הזמן, זה יכול להוביל לעיוות, קידה, פיתול וכוסות.
מידת התנועה של העץ תהיה תלויה בסוג העץ המשמש ובאופן בנייתו.
עצים קשים, כגון אלון, מייפל ומהגוני, עמידים יותר לשינויים בלחות ובדרך כלל ינועו פחות מעצים רכים יותר, כגון אורן וארז.
בנוסף, העובי והרוחב של העץ ממלאים תפקיד שכן לוחות עבים ורחבים יותר יזוזו יותר מאלה דקים וצרים יותר.
גם כיוון העץ ביחס לשינויי הלחות יכול לשחק תפקיד.
סיבי עץ נוטים פחות לנוע לכיוון טבעות הצמיחה, ולכן עץ המותקן בצורה אנכית יחווה פחות תנועה מאשר עץ המותקן בצורה אופקית.
בנוסף, עץ המותקן במקביל לכיוון שינוי הלחות יחווה פחות תנועה מאשר עץ המותקן בניצב לכיוון שינוי הלחות.
כמות התנועה יכולה להיות מושפעת גם מסוג הגימור המשמש.
עץ לא מוגמר יזוז יותר מעץ מוגמר בשל העובדה שגימורים מהווים מחסום בין העץ לסביבה ובכך מפחיתים את כמות הלחות הנספגת ומשתחררת.
על מנת למנוע מעץ להתעקם ולהתפתל עקב שינויים ברמות הלחות, חשוב להשתמש תחילה בסוג העץ המתאים למשימה.
עצים קשים בדרך כלל מתאימים יותר ליישומים באזורים שחווים תנודות גדולות ברמות הלחות.
בנוסף, בעלי בתים ובונים צריכים לשקול שימוש בלוחות עבים ורחבים יותר ולכוון את העץ בכיוון שבו הלחות משתנה.
בעת התקנת עץ, חשוב להשאיר רווח קטן בין כל לוח כדי לקחת בחשבון את ההתרחבות בתנאים חמים ולחים יותר.
לבסוף, מתקינים צריכים להשתמש בגימור כדי למנוע ספיגה של לחות ולעזור להפחית את התנועה.
למרות שתנועת עץ עקב שינויים ברמות הלחות יכולה להוות בעיה, היא לא בעיה בלתי ניתנת לפתרון.
על ידי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים ושימוש בחומרים המתאימים, ניתן לצמצם את הסיכונים ולהאריך את חיי העץ.