מים הם משאב חיוני המובן מאליו במדינות מפותחות.
למרבה הצער, באזורים עם תשתיות מים מוגבלות ואספקת מים לא מספקת, משאב טבעי זה יכול להיות מקור הן להרס סביבתי והן למצוקה אנושית.
אספקת מים לא מספקת ותשתיות מים לא מספקות גורמות לרוב למחסור במים בקהילות המקומיות, מה שמוביל למיעוט מי שתייה נקיים ולירידה כללית באיכות החיים.
תשתית מים מתייחסת למערכות ולמבנים שנבנו לניהול הגישה של קהילה למים נקיים וזמינים, ממערכות מי גשמים והשקיה, דרך מאגרים ובארות ועד למערכות איסוף וטיפול בשפכים.
ללא מערכות ומבנים אלה, קהילות נותרות לרוב עם גישה מוגבלת או ללא גישה למים לצרכים בסיסיים כגון היגיינה, בישול ושתייה.
היעדר תשתית מים עלול לגרום למחסור במים באזורים עם אספקת מים מוגבלת.
במדינות מתפתחות רבות, לעתים קרובות תשתית המים אינה מספיקה כדי לענות על צרכי האוכלוסייה המקומית.
לדוגמה, מערכות המים והצינורות החיצוניים הם לרוב בני עשרות שנים ומספקים מעט ביטחון לאספקת מים נאותה.
יתרה מכך, עלות החלפת פרויקטי התשתית הגדולים הללו גבוהה מדי, וכתוצאה מכך עומס נוסף על משאבי הקהילה.
מחסור במים יכול לנבוע גם מניהול לא נכון של אספקת המים המקומית.
לדוגמה, אם משאבי מים מופנים לשימוש חקלאי או לאנרגיה הידרומית, זה יכול להוביל לצמצום אספקת המים לאזור או לשימוש ביתי.
יתרה מזאת, ניהול לא נכון של משאבי המים עלול להוביל לניצול יתר של משאבי המים ולפגיעה בסביבה, מה שמוביל לירידה באספקת המים הטבעית.
תשתית מים לא מספקת יכולה גם להוביל לזיהום מים, וכתוצאה מכך למקורות מים מזוהמים.
זיהום זה יכול להיגרם מנגר תעשייתי וחקלאי, פסולת כימית, ביוב גולמי ומזהמים אחרים.
בנוסף, המחסור בתשתיות עלול לגרום לטיפול לקוי בשפכים, מה שיוביל לאספקת מי תהום מזוהמת.
המצב חמור במיוחד במדינות מתפתחות רבות, שבהן תשתית המים לרוב לא מספקת, מנוהלת בצורה גרועה ומתוחזקת בצורה גרועה.
כתוצאה מכך, אספקת המים לרוב אינה מספקת כדי לענות על הצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה.
במקרים מסוימים הדבר עלול להוביל להתפשטות של מחלות הנישאות במים, בעוד שבמקרים אחרים הדבר עלול לגרום להתייבשות נרחבת, תת תזונה ואף מוות.
לנוכח תשתית המים הבלתי מספקת והמחסור במים הנובע מכך, הקהילות חייבות לפעול להבטחת אספקת המים שלהן.
פתרון אחד הוא בניית צינורות מים חדשים, בארות, מאגרים ומערכות השקיה.
בנוסף, טיפול בשפכים ושימוש חוזר בשפכים יכולים לסייע בהפחתת זיהום מקורות המים ולהבטיח מי שתייה נקיים.
לבסוף, קהילות חייבות ליצור תקנות ולדבוק בהן שישלטו על השימוש והניהול של משאבי המים, וימנעו התדרדרות נוספת של אספקת המים המקומית.
לסיכום, תשתית מים עלולה ליצור מחסור במים באזורים בהם אין מספיק אספקת מים מקומית.
ללא מערכות תשתית ומבנים אלה, קהילות לרוב אינן מסוגלות לגשת למים הדרושים לצרכים בסיסיים כגון היגיינה, בישול ושתייה.
יתרה מכך, ניהול לא הולם של משאבי המים עלול להוביל לירידה נוספת באספקת המים ולנזקים סביבתיים.
למרבה המזל, קהילות יכולות לפעול לשיפור תשתית המים וניהול המים שלהן, מניעת מחסור נוסף ושיפור איכות החיים של כולם.